#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מאי שנא שאסור לפתוח חלון למעלה מדי אמות ואילו כותל חצר שנפל אין מחייבים לבנות למעלה מדי אמות?	"הרמב""ן תירץ שבבית חוששים שישים שרפרף ויעלה ויראה אבל בחצר אין רגילות לאנשים לשים שם שרפרף. ועוד שבחצר חבירו רואהו ומתיירא ממנו, אבל בביתו אין חבירו רואהו ואינו מתיירא ממנו.<br>ובקצה""ח כתב דלק""מ, שהסברא לאסור לפתוח חלון היא שחוששים שישים שרפרף, וסברא זו בכוחה להוציא את בעל החצר ממדת סדום של זה נהנה וזה לא חסר כיון שחסר קצת. אבל אין בכוחה להפוך אותו למזיק גמור ולחייבו לבנות קיר יותר מד' אמות."	"חו""מ קנד א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. מדוע אין חזקה להיזק ראיה בחצר השותפין, ומה הנפק""מ בין הטעמים שכתב הרא""ש?"	"השו""ע כתב שהוא מכיון דממילא בלא עשיית שום מעשה הם מזיקים זה את זה בראיה.<br>הרא""ש כתב טעם אחר דלא שייך כאן חזקה, דטעמא דחזקה הוא כיון שלא מיחה הפסיד, והיינו דוקא היכא דהמחזיק מזיק ואינו ניזק כגון מי שיש לו חלון פתוח לחצר חבירו, אבל היכא שהמחזיק ניזק כמו שהוא מזיק, יכול לומר לא חששתי למחות כיון שאני מזיקך כמו שאתה מזיקני והייתי ממתין אולי תפתח אתה לתבוע.וגם היזק תדיר הוא ודמי לקוטרא,ולא דמי לחלון דהתם לא היזק תדיר הוא שלאורה הוא עשוי ולא להסתכל לחצר חבירו.<br>ונפק""מ בין הטעמים שכתב הרא""ש בהיזק ראיה שבין גג לחצר, שמבואר בסימן ק""ס שבעל הגג מזיק לחצר ואין בעל החצר מזיק לגג, שלפי הטעם הראשון כה""ג מהני חזקה להיזק ראיה כיון שהמחזיק מזיק ואינו ניזוק ולפי טעם השני גם בין חצר לגג לא מהני חזקה דדמי לקוטרא."	"חו""מ קנד ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. האם מותר לבנות כותל שיש על ידו אפשרות להזיק בהיזק ראיה לחלון שאין לו חזקה ומדוע?	"דעת הרמב""ן שאסור. מכירן שפירוש ""אין לו חזקה"" היינו שמותר לבעל החצר לבנות כנגדו, אבל זה לא מחייב את בעל החלון לסותמו. ואם נתיר לבעל החצר לבנות כותל שיש באפשרותו להציץ לו לחלון אתה מצריך את בעל החלון לסותמו. דעת הקצה""ח שמותר. לא מיבעי לדעת הרא""ש שיכול בעל החצר לחייב את בעל החלון לסתום, א""כ כ""ש שיכול לבנות כותל כזה שיגרום בעקיפין לסתימת החלון. אלא אפיי לדעת הי""מ ברא""ש שסוברים שבעל החצר לא יכול לחייב את בעל החלון לסתום, אבל עכ""פ לבנות כותל כזה מותר מכיון שכל הסיבה שהתרנו לבעל החלון לפתוח זה מפני שכופים על מידת סדום, כי לבעל החצר זה לא מזיק. ואי נימא שבעל החצר לא יכול לבנות כותל כרצונו אלא רק כותל שא""א דרכו להציץ א""כ אנו מגבילים את כוחו. ומזה שהגמי אמרה שנחשב מידת סדום לא לאפשר לו לפתוח חלון מוכח שיכול בעל החצר לבנות כרצונו."	"חו""מ קנד ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 1( האם המזיק צריך להביא ראיה שניזק ידע ושתק או על הניזק להביא ראיה שלא ידע 2( מה החילוק בין סתימת חלון לשאר נזיקין?	"1( לדעת הסמ""ע על המזיק להביא ראיה. ובקצה""ח כתב שלא דק דהא דעת הרמב""ם והשו""ע לקמן סי' קנה סעי מג שעל הניזק להביא ראיה, ובסתמא אמרינן שידע ואין הניזק נאמן לומר לא ידעתי.<br>2) לרא""ש בשאר נזיקין חזקה היא בשלש שנים ואילו בסתימת חלונו החזקה לאלתר משום שאין אדם עשוי שסותמים אורו בפניו ושותק. לרמב""ם הסובר שגם בשאר נזיקין ה""ל חזקה מיד, לדעת הסמ""ע היינו דוקא כשאנו יודעים שהרגיש בנזק ושתק ואילו בסתימת חלונו אנו אומרים שמסתמא הרגיש דחזקה הוא שאין אדם וכוי, והקצה""ח חילק באופן אחר שבשאר נזיקין נהי דא""צ שלש שנים אבל עכ""פ זמן מה בעינן שיעורא שיוכל להתברר לניזק, ובלאלתר דסתימת חלון א""צ שיעורא כלל ומשום שהנזק תיכף מתברר."	"חו""מ קנד ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. האם יש חזקה למי שפותח חלון שכעת אינו מזיק ומדוע?	"לדעת הרא""ש אין לו חזקה מפני שאין שכינו יכול לעכב עליו כיון שעכשיו אינו מזיקו, דזה נהנה וזה אינו חסר הוא, וכיון שאינו יכול לעכב עליו אין לו חזקה. לדעת הריב""ש יש לו חזקה, שהרי היה לו למחות בסוף כל שלש ושלש שלא יחזיק עליו לענין שאם יבוא לבנות כנגדו לא יצטרך להרחיק, וכיון שלא מיחה יש לשני חזקה וכיון שיש לו חזקה חזר הדין שיוכל לעכב עליו."	"חו""מ קנד ה"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 1( נטע אילן סמוך לשדה חבירו כשהיה צונמא ביניהם וניטלה הצונמא האם צריך לעקור 2( פתח חלון כשהיה כותל בינהם ונפל האם צריך לסתום חלונו?	"1( לרמב""ן יעקור ולראב""ד א""צ לעקור כיון שסמך בהיתר וזה היזק דמימלא.<br>2) לרא""ש צריך לסתום החלונות כרמב""ן. ולגאונים א""צ כראב""ד."	"חו""מ קנד ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. בבית ראובן חלונות נגד ביתו של שמעון ובבית שמעון חלונות לגינת לוי ומכר שמעון את ביתו לראובן או לאחר ונפל הבית, וכעת יכול ראובן לראות לגינת לוי. האם צריך ראובן לסתום את חלונותיו ומדוע?	"אם ראובן קנה את הבית המפסיק אינו צריך לסתום חלונותיו כיון שאם ירצה ראובן יחזור ויבנה את הבית שקנה משמעון ויפתח חלונות כבתחילה, ומה לו חלונות של בית ראובן ומה לו חלונות של בית שמעון. אם אחר קנה את הבית המפסיק דעת הרמ""א שאין הבדל ואין צריך לסתום חלונותיו, מכיון שלוי הורגל שמסתכלים לו לחצר א""כ לא נוסף לו היזק בנפילת בית שמעון, ומאי שנא אם רואים אותו מבית זה או מבית אחר. דעת הקצוה""ח שאם אחר קנה צריך ראובן לסתום את חלונותיו, דאע""ג דאי בעי בעה""ב המפסיק בני לה, מ""מ כל זמן שלא בנה לה אין ראובן רשאי להזיק ללוי, כיון דהשתא שנפל יכול לוי לעשות דבר הצנוע בגינתו אין ראובן רשאי להזיק כיון שלאו בדידיה תליא מילתא לבנות כנגדו. [ כך עולה ע""פ נתיה""מ בחידושים ס""ק מ""א שכתב שהקצוה""ח והרמ""א נחלקו בדין. שוב הראוני שבחזו""א ב""ב סי' י""ב ס""ק ב מבאר בדעת הרמ""א שלא חולק על הקצוה""ח וכוונת הרמ""א ""של אחר"" כלומר שאחר החזיק ומכר לו[."	"חו""מ קנד ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. חלון שנסתם, מתי נחשב בעל החלון מוחזק שיוכל לפתחו?	"אם בעל החצר, החצר שלו מאז ומעולם, מכירן שודאי היה זמן שהחלון היה פתוח לחצר וכעת מתווכחים מי סתמו, בעל החלון נחשב מרא קמא ולכן יכול לפתוח.<br>אם בעל החצר קנה את החצר מגוי, הדין תלוי, אם יש ידיעה ברורה שלפני שהגוי גר כאן היה החלון פתוח א""כ שוב יש לבעל החלון חזקת מ""ק, ויכול לפתוח. אבל אם לא ידעינן בודאי שהיה פתוח קודם לגוי, אלא יודעים שהיה פתוח בפני הגוי, א""כ לגבי גוי לא שייך שנהיה מ""ק [ועיי בנתיה""מ ביאורים ס""ק כ""ב שמבאר הטעם בזה[, וכעת יכול הקונה מהגוי לטעון שמא הגוי סתמה שהדין הוא שאם בעל החצר סתם את החלון לאלתר הווי חזקה ולא יוכל שוב לפתוח."	"חו""מ קנד ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. האם מותר לסמוך כותל לבית המיועד לאוצר הזקוק לאויר ומדוע?	"לרמ""א אסור, דמאחר שהחדר מוכן לאוצר ועשאו בביתו ברשות אין חבירו רשאי לעשות לו היזק<br>בבניינו.<br>ולקצוה""ח אפילו אוצר קדם וכבר היה בתוכו יין ושמן גם כן אינו צריך להרחיק הכותל כיון דמניעת אויר אינו אלא כמו מונע דוושא. וכבר פסק הרמ""א בסימן קנ""ה דאין לו להניח דוושא אלא בקונה קרקע מן המלך או מן ההפקר, א""כ באופן שלא קנה קרקע מהמלך או מהפקר וגם לא החזיק בכך אינו צריך להניח אויר שלו לקרר יין חבירו."	"חו""מ קנד ט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. מזיק שסמך קודם שיהיה שם הניזק וכשהגיע הניזק גם הוא מזיק, מי צריך להתרחק?	"השו""ע )סעי לב( פסק שהשני צריך להתרחק ולא הראשון.וכתב הקצה""ח שזו היא שיטת הריב""ש והתוס' )יח,ב ד""ה ואי(. ודעת הרמב""ן ששניהם כופין זה את זה להרחיק."	"חו""מ קנד י"		
